קשר וקצר

למעלה מעשור וחצי אנו עדים לתופעה, בה כל העולם כולו נקשר בעבותות הרשת האינטרנטית במארג מסועף. מארג זה מכונה בשלשת המילים הפותחות

את כתובתו של כל אתר בעולם – world wide web – המארג העולמי הרחב – רק שלוש מילים, אך הן משמשות כחוט שעטנז משולש שלא במהרה ניתק ממי שנקשר בו.

אחד מהתרגומים של המילה web הוא קורי עכביש – מינוח זה הולם במיוחד את רשת האינטרנט, לגביה יש לזכור שזו רשת מסוכנת מאוד, בה נופלים יום-יום רבים וטובים מבני האנושות. ברשת זו אין מפגשים עם עכבישים, אך הערוב הוירטואלי המשוטט בה מסוכן לאין ערוך – גדול המחטיאו יותר מההורגו.

זכור את אשר עשה לך עמלק – אשר קרך בדרך ויזנב בך את כל הנחשלים – העמלק האינטרנטי אינו צריך להיפגש אתנו במדבר – הוא לוכד אותנו בביתנו החם, ושם מקרר את רגשותינו היהודיים. העמלק המודרני אינו צריך לחכות ימים ושנים ולחצות נהרות וימים בדרכו אלינו – הוא זמין לנו במחשב הביתי, בטלפון החכם ובטאבלט.

בעידן זה, אנשים רבים יוצרים קשרים ברשתות החברתיות עם זרים ומוזרים – ויוצרים חֶבְרָה חדשה – חֶבְרָה בה כולם "חברים" של כולם – אך אף אחד איננו חבר של אף אחד – חֶבְרָה קרה ומנוכרת – חבריה מחוברים דרך כבלי התקשורת (או האלחוט), אך מנותקים חברתית איש מרעהו.

התתכן שמירה על צניעות כאשר כל אחד מחברי הרשת החברתית מפרסם כל תמונה בעולם, כפי העולה על רוחו? היצר הרע כבר לא צריך להתאמץ בעקבתא דמשיחא – מספיק שיהא חבר ברשת החברתית, ומשם הכל כבר אפשרי!

זו לא רשת חברתית – כי אם טרשת חברתית – וניתן לאפיינה כמחלה ככל המחלות.

החיבור לרשתות אלו אינו עולה דמים – אך בעטיו נשפכים דמים כמים – זוגות מתגרשים ומשפחות נחרבות – יתומים חדשים צצו בדורנו – יש להם אב ואם – אך גם הם הפכו לוירטואליים ונלכדו ברשת. בני נוער רעבים מסתובבים בחוצות – לא רעב ללחם ולא צמא למים, אלא רעב למידע אינסופי – בדיוני, דמיוני ומלא בצחנה. ניתן לומר שיש גם רעב אמיתי כאן, שהרי ההתמכרות לגלישה מונעת מאנשים לאכול ארוחות בזמן, או מעודדת דילוג עליהן.

כאשר רואים את כל התופעות השליליות שנגרמות מכל זה, יש לזעוק: די! מה עם שמירת העיניים, איפה קברנו את הצניעות ואת הבושה – האם נמשיך לאבד צלם אנוש בשם הקידמה?

בים המידע הזה, השוטף את האנושות, חייבים לשים גבולות ברורים – אחרת טובעים. אי אפשר להמשיך לשחות בזרם האדיר הזה – היישר לביוב הרחב בתבל, מאז נבראה. יש ליצור אי של פתרונות, המאפשרים להשתמש ברשת רק למה שנצרך באמת – אי שישמש כמגדלור בתוך אוקינוס המידע השחור. אי שישמש דוגמה לאנושות כולה – לשם מה נועדה הרשת ולמה לא נועדה.

ברמה הבינלאומית, כל עמי העולם, ועם ישראל בפרט, צריכים לעגן בחקיקה את הגבלת האינטרנט – פשוט לא לתת לאתרים העוסקים בשלוש העברות החמורות בתורה מקום להתגדר בו, ולרודפם עד חורמה.

על בתי הספר השונים להרחיק את האינטרנט מתלמידיהם. לא לעודד את התלמידים לחפש במאגרי מידע שחלקם מפוקפקים, או לשלוח מטלות בית דרך הדואר הרשתי – בתי הספר אינם אוניברסיטה, וההתרגלות להישען על הרשת גורמת לירידה משמעותית בהתייחסות התלמיד ללימודים, והופכת את בית הספר להמשך ישיר לגן השעשועים ולרחוב.

באשר לשמירת העיניים ברשת, יש לדעת שיש תוכנות פשוטות שמסירות רכיבי אינטרנט כגון תמונות קפואות ותמונות נעות (המכונות פלאש, flash) מדפי האתרים. אתרים ממשלתיים ומסחריים הנחוצים לציבור לצורך מידע והפקת חשבונות מפרסמים באופן בוטה וגס – אך עם תוכנות אלו, ניתן להפיק את המידע באתרים הנזכרים ללא היכשלות במראות אסורים.

כל זה הוא פתרון זמני, כי הרשת ומרכיביה הם דינמיים, וכבר עתה רואים שיש רכיבי אינטרנט שאינם נחסמים, כמו סרטוני-מידע המוטבעים באתרים וחנויות להורדת אפליקציות.

לכן, יש לגייס את טובי המומחים בתחום, ולא חסרים כאלו בארץ הקודש, כדי שיתכננו תוכנה שתחסום תמונות, אפליקציות ושאר רכיבי אינטרנט, מבלי לנטרל רכיבי מידע המוטבעים באתר.

על התוכנה להיות מותאמת לכל סוגי הדפדפנים ולכל סוגי המכשירים המספקים שירותי אינטרנט.

בנוסף, חובה לקדם מהלך להקמת אינטרנט טקסטואלי. במסגרתו, יתבקשו החברות המסחריות ומשרדי הממשל, הנותנים שירות נצרך, ולא בידורי, לבנות אתרים ללא פרסומות, תמונות או כל תוכן החורג מהשירות – אתרים שיורכבו מטקסט בלבד. כך האתרים יהיו מהירים יותר, זורמים יותר – ויעילים יותר, ללא בעיות צניעות.

ככל שעובר הזמן, הרשת מקשרת יותר ויותר גורמים. מכשירים שונים, גדולים כקטנים, מספקים קישור לרשת – זמין, קל ומקולל. אי לכך, עלינו להיחלץ חושים על מנת לשמור על החושים היקרים שנתן לנו בורא עולם, וליישם פתרונות הולמים.

אנו נמצאים ערב המבול, על סף התהום, בטרם נחצה את הקו האדום – האחרון. יש לשאוף ולחתור ללא לאות לגדור את הפרצות – והבא להיטהר מסייעים בידו.